אהבה פראית

פראית

פשוט נוכחת

טורפת

ונטרפת

מתבוננת

ומביעה

אין צורך יותר לפחד מהלא נודע.

כי הוא לא קיים

הכאן ועכשיו ברור.

רק שכחתי שלא הכל בנוי

ממילים

הכל נוכח

שלם

היש הוא המביע

והאין הוא המתבונן.

לא צריך עוד להסתכל קדימה.

הרגע הזה הוא כל הזמן בעצם בנקודה אחת.

המקום בו אני, הוא כל העולם בנקודה אחת.

הנשימות שלי, הן נשימות העולם.

נשימות הבורא שנושם דרכי.

ההעצמה האישית שלי בכל רבדיי נוכחת כשאני בהקשבה.

כך גם ההעצמה של כל ההכל שסביבי.

באיזון.

מקשיבה לבפנים

ומקשיבה לבחוץ

שהם אחד,

לכן אין עדיפות לשום צד,

אלא רק יחד

הם מספרים את הסיפור השלם.

המוות הוא לא הסוף, ולא ההתחלה,

הוא תנופה

לכל נשמה

שנגעה בו

בכל דרך שהיא.

המוות הוא המעניק חיים.

הלבד והיחד הם אותו האחד

מתערבבים ומשתנים

נחווים רק אצל המפרש

הלא הוא האני

באותה הנשימה כמו שאני באמצע

אני יכולה להיות בסוף או בהתחלה

אני בכל מקום

ואני כל מקום

באשר הוא

מרגישה שאני כאן כדי ללוות נשמות במסעותיהן,

להיות ברגע הנכון כדי לעורר את התנועה

להזכיר את הכמיהה אצל נשמות מולי

הכמיהה לחיות האמיתית להעצמה האישית.

לחלוק את השפע שאני

שהכל

שהכל שהוא אני

שאני ההכל

שאני חלק מההכל

וההכל חלק ממני

כולנו יחד

א ה ב ה