ליטל שושן אידל - מיי וייבס

אמא, יזמית ומנכ"לית – דבר לא יעצור בעדה – ליטל שושן אידל בראיון אישי על הצלחתה הפנומנלית בהיותה על הקו בין ישראל לסינגפור

ליטל שושן אידל

כשנחשפים לראשונה לסיפור חייה של ליטל, מגלים אישה מבריקה יוצאת דופן, עם המון מוטיבציה להצלחה ומימוש עצמי, שמשיגה כל יעד שמציבה בפניה, פותחת עסקים משגשגים בלי למצמץ וללא פחד ומנהלת משפחה לכל דבר ועניין.

ליטל שושן, אשת קריירה מצליחה, נשואה + 2, עד גיל 25 הספיקה לסיים בהצטיינות  שני תארים, כבר בגיל 25 רכשה במיטב כספה את דירתה הראשונה, עד גיל 30 הקימה משפחה עם בעלה שהכירה מגיל צעיר ויחד הביאו 2 ילדים מקסימים לעולם.

כיום, רק בת 34 ובעלת עסק לייעוץ עסקי באוריינטציה שיווקית ללקוחות בארץ, ממנכ"לת חברה בתחום השיווק בסינגפור שנסחרת בנאסד"ק, שותפה במיזם גדול בתחום הטכנולוגיה בחברת OUTCERT ותמיד מוצאת זמן להשקיע במיזמים חדשים.

מה הסוד שלה להצלחה, מה קרה במשבר גיל ה-30 שחוותה ולמה מצאה את עצמה באמצע החיים, עוזבת את כל מה שבנתה בישראל ומעתיקה את מקום מגוריה לסינגפור?

ראיון אישי סופר מרתק עם ליטל שושן – פורצת גבולות שלא מוכנה לשמוע את צמד המילים – "אי אפשר"!

ספרי על עצמך, מי את ומהיכן?  

"גדלתי במושב מצליח במועצה האזורית גזר כילדה שמחה שתמיד חלמה חלומות ושאפה לעשות מה שנכון ומתאים לה, מבלי לחשוב מה יגידו ומה הנורמה מצפה. עם זאת מרבית שנות חיי כמתבגרת הייתי במסגרת הברורה והתנהגתי כילדה נוחה שהולכת לה בתלם. אימי יכולה להעיד על כך שהייתי הילדה הכי פחות מרדנית, ובאותה נשימה היא זוכה להגיד שהיום היא כבר לא יודעת מה לצפות ממני.

ליטל שושן אידל - מיי וייבס
ליטל שושן אידל, צילום: לירון אלוני

אני זוכרת שכילדה דמיינתי בגדול, דמיינתי 'באנגלית', כילדה זה הרגיש גלובלי וחוצה גבולות. הכרחתי את עצמי ללמוד אנגלית לבד מגיל מאוד צעיר".

לימודים ותחומי עיסוק קודמים?

"את התואר הראשון התחלתי מיד עם שחרורי מהצבא, עברתי לגור בקיבוץ רוחמה בגיל 20 עם בן זוגי והתחלתי תואר ראשון בתקשורת במסלול שיווק ופרסום במכללה האקדמית ספיר.

במקביל ללימודי , השתלבתי במכללה לתפקיד של רכזת פרסום ולמעשה כבר שם טעמתי מעולם הפרסום. עם תום לימודי בגיל 23 התחלתי לנסות להשתלב בעולם הפרסום במשרדי הפרסום הגדולים, ביניהם: באומן בר ריבנאי ושלמור אבנון עמיחי בתפקיד מדיה פלנר. במקביל התחלתי את לימודי התואר השני במנהל עסקים.

בגיל 25 סיימתי את הלימודים והחלטתי לצאת מעולם הפרסום ולהשתלב בענף השיווק. המשכתי ישירות לתפקיד של מנהלת שיווק בחברת אאוטסורסינג של אחת מחברות האשראי המובילות. הקמתי מערך שיווק מאפס שכלל צוות עובדים, תשתיות, נהלים ,יוזמה ועמידה מתמדת ביעדים, שם צמחתי והתקדמתי במהלך כ-4 שנים.

לאורך כל דרכי כשכירה הרגשתי מיצוי מהיר ולא מחוסר הצלחה אלא מהגעה מהירה ליעדים ומפגש מוקדם עם גברת תקרת הזכוכית. התחושה לכל אורך הדרך הייתה של חיפוש עצמי בלתי פוסק, חיפוש אחר הגשמה ובעיקר האושר הפנימי שלי".

מה דחף אותך להתחיל את דרכך כעצמאית –  האם זה משהו שתמיד רצית?

"ידעתי שזה יגיע מהרגע שנולדתי, תמיד הייתי עצמאית, בדעותיי, בהחלטותיי, מה שדחף אותי זה באמת המפגש החוזר עם תקרת הזכוכית, התחושה שיש מישהו אחר שמחליט ומגביל אותי".

איך גיבשת את הרעיון והחלטת להקים חברת ייעוץ עסקי ושיווקי?

"בהתחלה הייתי כל כך מבולבלת, כמעט עשור הייתי בתחום השיווק והפרסום והיה מאוד קל להאשים את התחום בחוסר סיפוק. ישבתי עם עצמי ובן הזוג שלי שתמיד הכיר אותי הכי טוב, ופשוט ניסיתי להבין, מה עשיתי עד עכשיו? איפה היו ההצלחות שלי? במה אני טובה? ואז הבנתי שכל מה שעשיתי בעשור וכל מה שאני עושה גם בחיי הפנאי שלי מונע מיכולות ניהול, ארגון, חשיבה יצירתית פסיכית, דוברת "שיווקית" שוטפת ומלאה תשוקה כשאני עומדת על במות ומרצה.

הבנתי שכל שנותיי המקצועיות, עזרתי לחברות להקים מערכי שיווק, לפתח מוצרים, לנהל צוות עובדים, להגיע לדוחות הפיננסיים שמספרים כי החברה בצמיחה. לא חיפשתי 'טייטל', הגדרתי את עצמי דרך מה שאני עושה הכי טוב ואז הבנתי שאני יכולה לעשות זאת לבד ולתת מהידע שלי והדחיפה שלי לחברות קטנות כגדולות".

ליטל שושן אידל - מיי וייבס
צילום: לירון אלוני
ליטל שושן אידל - מיי וייבס
ליטל שושן אידל - מיי וייבס
ליטל שושן אידל, צילום: לירון אלוני

איך העסק השתלב עם חיי הזוגיות והמשפחה ומה גרם למשבר גיל ה-30?

"התחתנתי עם בן זוגי שניר, אותו הכרתי מגיל 15, ילדתי את נטע- לי הבכורה בגיל 27 ואת איתי עוד לפני גיל 30. כיהנתי במשרות בכירות, הצלחתי במו ידיי לקנות נכס פרטי ומכובד כבר בגיל 25 ואח"כ להספיק לזהות עוד הזדמנות ולרכוש אחד נוסף עם הוריי באופן לא שיגרתי כדי לאפשר לעצמי נכס טוב יותר, ולא כי היו לי מיליונים , אלא כי תמיד ידעתי איך לרדוף אחרי החלומות שלי ולתפוס אותם בשתי ידיים.

אז אמרנו, בגיל 30 יש צ'ק ליסט: 2 תארים, עבודה מכובדת, זוגיות ארוכה ומוצלחת, שני ילדים טפו טפו שהם מראה נהדרת של מה שבנינו, ואז הגיע בכל הדרו "משבר גיל 30". יש המכנים משבר, אני אומרת, אחד הדברים הטובים שקרו לי.

עברתי בו טלטלות פנימיות מטורפות שמתוכן הפכתי למה שאני היום. אני זוכרת שתמיד הרגשתי  שאני פוגשת את תקרת הזכוכית מהר מידיי ואז מבלי שביקשתי, משבר העיסוק הפך למשבר זהות, זוגיות, מהות, כאבי גדילה והתפכחות.

בעקבותיו החלטתי לעזוב משרה טובה ולצאת לאוויר העולם מחדש, להקים עסק, לבדוק מה ואיפה אני, החיים והזוגיות שלי ממוצבים אצלי.

הבנתי שהילדה הטובה שבתוכי קיימת, אבל איפשהו נכנעה במהלך השנים לתדמית הילדה הטובה שהוצמדה לה (הביצה והתרנגולת). עם הזמן החלו להיווצר בי שינויים IN SIDE- OUT SIDE , מברונטית הפכתי לבלונדינית, שמידי פעם מקשטת את ציפורניה בלק צבעוני, צובעת באודם אדום את שפתיי, רק כי בא לי פתאום להרגיש קצת אחרת, כי מותר לי. עשיתי את הדרך הפוך מכולם, “מרדתי” בגיל המאוחר.

הבחוץ היה בהלימה ישירה עם מה שקרה לי מבפנים, כל התכונות והיכולות שלי התחילו להתחזק ולצאת החוצה והכול קרה ברגע. הקמתי את העסק במלוא הנחישות, בלי פחד או חשש "של מה יקרה אם", אולי הייתי עוד תמימה משאלות, אבל זה עבד לי, אז לא חיפשתי ממש תשובות.

בשנתיים הראשונות כל כך הרבה קרה שאפילו בשלב מסוים נבהלתי בעצמי, איך זה קורה כל כך מהר, כל כך הרבה עשייה, הצעות, לכהן בתפקידים מסוימים, פניות מחו"ל, התפתחות החברה שלי. הרגשתי מאושרת ובאותה מידה מבולבלת, מוצפת, לא מאוזנת, המון לקוחות, התחייבויות, התנדבויות, הרצאות באקדמיה, יו"ר ארגון נטוורקינג עולמי, יזמית בפרויקטים גדולים, בלי דקה מנוחה.

אבל במקביל דברים אחרים דשדשו, הזמן עם הילדים, הזוגיות שלי, לאט לאט הרגשתי שאני צריכה לדייק יותר בעסק כי נהיה עמוס וניסיתי להבין איך אני יכולה לאפשר לעצמי הנאה ויציבות לאורך זמן.  אז החלטתי להכניס את העוזרת הנהדרת שלי , נוגה, שלימים הפכה ליד ימיני.

לכל אורך הדרך העסק התנהל נהדר ובעצם הלידה שלו, הולידה ליטל "חדשה". העסק אפשר לי לממש את עצמי. לא היו דרמות, היו אפשרויות, והרבה יכולת להפוך את מי שאני למה שאני. תמיד הייתי בהתפתחות ודחיפה קדימה, גם שכביכול בפנים התחוללו לא מעט שינויים, אבל הכול הסתמן לטובה. ומתוך השינויים והטוב, הגיעו שינויים נוספים, בדיוק כמו המעבר לסינגפור".

איך החלטתם לעבור לגור בסינגפור?

"יום אחד בשיאו של תהליך, בתוך כל הרעש, ההכוונה מחדש, העשייה הבלתי פוסקת, שניר, בן זוגי, מגיע עם הצעת עבודה בסינגפור.

לא היססתי באותו הרגע עניתי שכן. כולם מסביבנו הרימו גבה ונשמעו תגובות כמו: 'מה?', 'את?', 'יש לך פה עסק מצליח', 'סינגפור?', 'אסיה?', 'מזרח?', 'מדינת עולם שלישי'.

 אז זהו שלא, יותר ניו יורק של המזרח… ואז התגלגלנו. הרגשתי שזה בדיוק מה שאני צריכה לעשות, לעצור ולחדד את המסור לפני שאני ממשיכה במלאכה".

ליטל שושן אידל - מיי וייבס
"ניו יורק של המזרח" - סינגפור, צילום: Created by Mrsiraphol- Freepik.com

איך הרגשת, מה הייתה התוכנית?

"הייתי בטוחה שאני סוגרת את העסק בישראל ולוקחת הפסקה מהחיים, מהמרתון והולכת להתחיל להבין 'מה הסיפור שלי'. בפנים ידעתי שייקח לי בדיוק רבע שנייה לאתר דברים, ללמוד, ולרצות לשאוב כמה שיותר מהחדש והמרתק, הרי לא משנה כמה אנסה להאט, אני מי שאני, מונעת מאתגרים, למידה והתפתחות (פנימית וחיצונית), באופן תמידי.

ברגע האחרון לפני העזיבה את ישראל, לקוחותיי הנאמנים, כולל העובדת המקסימה שלי, ביקשו לא לסיים את ההתקשרות ואת העשייה המשותפת שכן באמת הייתה במקום כל כך נהדר.

והרי העולם הוא כפר גלובאלי וכמי שמעידה על עצמה כמי שבוחנת תמיד הזדמנויות ומאמינה שיש מזל בחיים, אבל הוא לגמרי מתקיים כשהזדמנות פוגשת מוכנות, אז החלטתי, יאללה למה לא.

כך מצאתי את עצמי מהיום הראשון שנחתתי בסינגפור הרחוקה והיפיפייה, יחד עם משפחתי ולפטופ עם כל עולמי, מגיעה למלון בציפייה למכולה שעתידה להגיע עם תכולת חיינו. בינתיים כשחיי מתחילים מחדש, כשבי תחושה שהכל הולך להיות אחרת ,פותחת את הלפטופ ועושה את מה שאני הכי אוהבת, ממשיכה לעזור ללקוחותיי מאלפי מיילים".

איך עברה ההסתגלות בסינגפור?

"עברנו לאי המדהים הזה, שהביא איתו המון למידה, למידה של שפה, תרבות, אנשים, נהיגה בצד השני של הכביש והרכב.

הסתגלנו במהרה לתרבות אסיאתית יעילה ומרימת גבה במקביל.

מה שלא מספרים בצורה גלויה הוא שכשהאמא בשליחות, תפקידה ברור. היא זו שדואגת שהכול יהיה כמו שצריך ושההסתגלות תעבור בשלום על כולם. אחרי שהבן זוג יצא לעבודה והקטנים לביה"ס, עכשיו תורה, וזה בסדר גמור ואף מומלץ, שפשוט תשב בבית, תרד לבריכה, תלך לקניון ותהנה מחיי הבורגנות (בנינו זו אופציה נהדרת, שכן לרבות מאיתנו זו בהחלט הזדמנות). אבל אצלי המקרה תמיד שונה מהשאר, אז תארו לכם איזו גבה הרמתי, בחורה שתמיד עומדת בזכות עצמה".

ליטל שושן אידל - מיי וייבס
סינגפור, צילום: Created by Mrsiraphol- Freepik.com

איך החלטת להמשיך את הקריירה שלך מאותה נקודה?

"העשייה המקצועית שלי תמיד היתה קיימת, תמיד הייתי בתנועה. פשוט יש רגעים בחיים שאתה צריך לעשות אתנחתא מנטלית בכדי לדייק יותר ולהבין איפה אתה עושה את הפנייה הבאה וסינגפור הגיעה כמעט כמו הזמנה. אני זוכרת שהתיישבתי במשרד ביתי וכתבתי לעצמי מה אני רוצה מהשנה הקרובה, וכל מה שכתבתי היה קשור לעולמי הפנימי.

השנה הראשונה רחוק מהכל ומכולם, אפשרה לי לעבור תהליך פנימי של אהבה עצמית, הוקרה והערכה. הסתכלתי סביבי והבנתי שבכדי לאפשר לעצמי אושר תמידי ואמיתי אני פשוט צריכה להוקיר ולהגיד תודה, על הבית המקסים, ההזדמנויות שניכרות בחיי, בן הזוג שלצידי, הילדים המדהימים שגידלתי לפי ערכים וכבוד ועל כך שאני קמה כל בוקר ועושה בדיוק מה שאני אוהבת ובצורה הטובה ביותר ואף מתפרנסת מזה בכבוד.

מבחינתי היכולת שלי לקום כל בוקר בריאה, לילדים בריאים ולמציאות מאפשרת, לעשות כל בוקר את הספורט שלי (כן אני מכורה לספורט 4-5 פעמים בשבוע אחרת לא רגועה), פתאום הפכה אותי למאושרת ומסופקת יותר. בעצם בכדי ליהנות מהכל קצת יותר לימדתי את עצמי לעצור, לנשום, להנות, לכוון ולהמשיך.

ההבנה הזו לא רק שלא פגעה בעשייה שלי, שכן רק חיזקה והגדילה אותה. בשנה הראשונה בסינגפור הקמתי בסיס, פיתחתי קשרים, ואף קיבלתי כל מיני הצעות אבל לא אמרתי כן, עד שסיימתי לעבור את התהליך עם עצמי.

בנוסף לעסק המדהים שלי בארץ עם לקוחותיי הוותיקים והנאמנים, נכנסתי שותפה לפרויקט טכנולוגי שיוצא מישראל וחוצה גבולות בשם OUTCERT (שכיום זו כבר חברה שמונה כ-20 עובדים), מטמיעה אותו ב-Asia Pacific APAC  , ונהנית מכל רגע ומההתפתחות של העשייה והחברה.

ליטל שושן אידל - מיי וייבס
צילום: לירון אלוני

כיום במקביל אני ממנכ"לת חברת שיווק, כך שהאתגר הוא כל כך מספק.

עם זאת, נמצאת בנקודה שילדיי, חבריי והעולם הפנימי שלי הוא חלק מהכל ואיכשהו נכנס איזון, רוגע והשלמה".

תארי את העסק שהקמת בארץ בתחום הייעוץ העסקי והשיווקי, מה הרעיון והחזון מאחוריו?

"העסק הוקם לפני 4 שנים, כאשר עמד מאחוריו רעיון מאוד פשוט – לעזור לחברות להגיע לרווחיות גדולה יותר, תוך כדי ניהול ארגוני, יצירת שיטות עבודה, יצירת מודלים פיננסיים. כשהחברה מתייצבת ונושמת נכנסים כל מהלכי השיווק והפיתוח העסקי, שזה ה'פאן', החשיבה היצירתית, הנגשת USP לקהל, הגדרת החברה והפעילות אל מול כל היבטי השיווק והייחודיות של העסק".

מה השירותים שאת מציעה ללקוחותיך?

"כיום, השירותים שלי הינם מעבר לייעוץ, הם נמצאים במקום של ראייה הוליסטית על הארגון. למעשה, זו היכרות שלי עם העסק ברמה כל כך גבוהה ועמוקה, כך שאני רואה זאת ממש כמו שירותי מנכ"ל במיקור חוץ. זה מגיע למצב בו אני מראיינת ומביאה עובדים לארגון, אני נכנסת לעסק ובונה אותו ואת ערוצי היסוד בצורה בריאה, אני מקימה תכניות ודואגת להטמעתן במערכת. ההיבטים שלי הם היבטי ניהול בראייה עסקית כוללת (ארגון, שיווק ניהול ופיננסי). כמו כן, יכולת הפיתוח העסקי והחשיבה היצירתית שלי תמיד העניקו ערך מוסף גבוה לעסק, שכן באמצעות כך אנחנו מפתחים מוצרים טובים וחדשים ומייצרים בידול לעסק בצורה שאנשים אחרים לא חשבו.

כך לדוגמא, היה לי לקוח מקסים, 'אוהל בלבן', שנתן פתרונות הצללה להפקות ענק. העסק שלו תמיד היה נהדר (הוא יבקש שאומר טפו, טפו, אז הנה אמרתי 🙂 ). כשנפגשנו הוא רצה רק לעשות סדר ולחדד דברים, מתוך כל העשייה לקראת הגדרת השירותים שלו ואחרי שהכרתי אותו מעט, שאלתי אותו שאלה פשוטה, 'למה כל ההצללות בצבע לבן?', הוא הסתכל וענה: 'אין סיבה', עניתי בחזרה, 'למה שלא נבחן להקים מוצר כזה צבעוני?', שהרי הוא עובד מול ארגונים ואוניברסיטאות, יהיה מאוד תדמיתי לזרוק הצללות ענקיות לא רק בבדים לבנים, אלא בבדים של המיתוג של הלקוח למשל. לימים הרעיון הפך להיות שינוי משמעותי בעסק שלו, הוא היחיד בארץ שעושה זאת וזהו מוצר דגל שעוזר במהלכי השיווק, המכירה והתדמית. רעיון פשוט ששינה מהות שלמה. אני תמיד אומרת שאסטרטגיות לא חייבות להיות כל כך מסובכות, שאם כי הפשטות לעיתים משרתת רבות".

לאיזה קהל את פונה?

כיום, אני בוחרת בקפידה לקוחות מישראל, בעיקר נמצאת עם הקיימים והוותיקים, כי מרכז הפעילות שלי באסיה. אחת לכמה פניות שאני מרגישה שיש בצד השני מישהו נחוש כל כך, שמסוגל להתנהלות שלנו מרחוק, כי הוא לא צריך רק מי שידחוף, אלא בעיקר מישהו עם ידע וניסיון שידע להחליט על מהלכים, לזהות הזדמנויות ולהדריך את הדרך, כשהוא זה שיודע לבצע זו במהימנות גבוהה. כך שכיום לקוחותיי מוגדרים כיזמים מהסוג הביצועי ולא רק הרעיוני. כאלה שחסרים להם הכלים, ההכוונה והידע להוציא את הרעיון לפועל. לקוחותיי הן חברות בינוניות בהן אני מטמיעה ובונה מערכות פנים ארגוניות על כלל היבטיהן.

כמו כן, מבחינתי אני תמיד פתוחה להצעות של השקעה במיזמים כחלק מהצלע שאני מייצגת ובהנחה שאני מאמינה ברעיון ויכולה להשתלב בו".

ליטל שושן אידל - מיי וייבס
ליטל שושן אידל, צילום: לירון אלוני

מהן 3 הסיבות שלדעתך בגללן העסק שלך הצליח וגדל לאורך הזמן?

"דיוק וחדשנות כל הזמן – תמיד להיות בתזוזה ולא לחכות שדברים יקרו מעצמם.

קצת חוצפה – אבל אני קוראת לה נחישות ותעוזה ועם המון אמונה עצמית במה שאתה מסוגל להעניק בשירותייך לאחרים. ההנחה היא שאני יכולה להיות יקרה מהשוק, אבל אני לא מפחדת לדרוש, כי אני יודעת מה אני מסוגלת לספק, גם ללקוחותיי אני אומרת, נדרוש פי שתיים יותר אבל בהנחה שניתן פי 10.

תשוקה – פשוט לאהוב את מה שאתם עושים, נשמע קלישאה, אבל מחקרים מוכיחים שמה שגורם לנו בחיי היום יום להתמיד בדבר אחד יותר מאחר, זה היכולת שלנו להשתמש בחוזקות שלנו, לזהות במה אנחנו טובים כי אז מופעלת התשוקה והמקצועיות במקביל.  ממליצה גם להישאר אותנטית לעצמך, העסק שלך- עשי בו מה שמייצג אותך, את האני מאמין שלך, בהנחה שהוא משרת קהל מוגדר.

תמיד משקללת את שלושתם בדרכי".

איך את מתמודדת עם התחרותיות בתחום בארץ?

"באמת נשמע מופרך, אבל יש מקום לכולם, הקהל שלי מאוד ספציפי, תחרות זה דבר חשוב, אבל אני לא ממש מפחדת ממנה. הלקוחות שלי יעידו כמה קשוחה אני, לא מוותרת וגם לא מפחדת שיגידו לי שנגמר להם הכוח, זה פלח מאוד ספציפי של לקוחות. את כולם אני אוהבת, אבל אני ממוקדת מאוד מאוד. ברגע שאחשוש מתחרות אני אבין שהחוזקה שלי מתעתעת בי. זה נשמע שאני קצת "יהירה" וזה ממש לא כך, בכדי להגיע למקום גבוה אתה חייב תכונות אופי בסיסיות ואין לי בעיה להעיד על עצמי כעל אדם מאוד נחמד ואמפתי שמסתכל בגובה העיניים ומכבד, אבל באותה נשימה, אני קשוחה, עניינית ולא מפחדת משינויים ואתגרים".

מה מייחד את הקהל הישראלי בתחומך?

"כמי שמכירה גם את הקהל האסיאתי אני יכולה לפרגן לקהל הישראלי, על יכולות ביצוע, החשיבה שלו והנחישות, כולל החוצפה שמתבלת הכול. האמת, שגם את הערכים הישראלים, באסיה למשל, נושא כוח אדם ונאמנות היא בגדר המלצה בלבד, לעומת זאת בישראל, יש תחושת ציוות גבוהה. אני אוהבת את קהל היזמים והעסקים הישראלי, הם כולם מבחינתי אנשי אתגר וחשיבה שונה – מעניין לי (: ".

טיפ ליזמית צעירה- מהניסיון שלך, איך היית ממליצה להיכנס ולהצליח בתחומך?

"לטעמי, בכדי להיות יזם בעולם הגשמי, יש לקיים תנאי יסודי בסיסי של להיות קודם יזם בעולמך האישי. בביתי שלי, אני דואגת לגדל יזמים צעירים, ילדיי, שכן האופן בו ילמדו לנהל את חייהם בתעוזה, נחישות והמון דבקות בערכים שלהם, זה מה שיהפוך אותם (אם יבוא להם) ליזמים בחייהם המקצועיים בהמשך. העיקר שיהיו מאושרים, את הכלים אני לפחות מספקת, שיעשו עם זה מה שרוצים כשיגדלו. ולכן הגישה היא להתחיל ליזום קודם כל במישור הפרטי ואז לצאת לעולם הגדול.

אז קודם כל קחי אוויר גדול לפני שאת נכנסת לעשייה, תכירי את עצמך, תשאלי שאלות שיכוונו אותך למיקום הנכון או לפחות לנקודת ההתחלה ההגיונית עבורך. אל תמהרי, העולם שלך הוא סובייקטיבי, תציצי על אחרים אבל תחליטי מהמקום שלך, תייצרי הלימה בין העולם הפנימי שלך לחיצוני.

תביני שהדרך כולה היא האתגר ולא המטרה הנחשקת. דעי שהטעויות והכישלונות הם חלק מתבקש והכרחי להצלחה. כל הטעויות יובילו אותך לדבר הטוב הבא. בעולם  המטריאלי של היום החברה מגדירה כסף כהצלחה, אל תפלי בזה. זכרי שהצלחה נמדדת בהישגייך, וכל הישג הוא מדד להצלחה. הכסף הוא רק התוצאה של ההצלחה. בעיני, המדד להצלחה שלי, הוא אושר, כי גם כשיש לך את כל הכסף שבעולם, בכדי לטייל איתו ולחלוק איתו קורת גג, צריך נפש שמחה ומישהו לחלוק עימו את הכל. כי כל העמל הרב שלנו הוא בכדי שנחייה חיים טובים ומאושרים קצת יותר.

והכי חשוב- פשוט תיהני".

ליטל שושן אידל - מיי וייבס

ליטל שושן אידל – פרטים ליצירת קשר:

אהבתם/ן? שתפו ברשת!

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

my vibes by yanna berman

ברוכות הבאות למגזין מיי וייבס! למידע נוסף אודות המגזין לחצו כאן»

FOLLOW MY VIBES
הרשמה לניוזלטר
דילוג לתוכן