ראיון עם סוניה מקעקעת מיי וייבס

ראיון עם סוניה מלכת הקעקועים של תל אביב

" מגיל 15 התחלתי להתקעקע, תמיד אהבתי את זה ונמשכתי לקעקועים, תמיד ציירתי... להיות מקעקעת היה מן חלום הוליוודי שלא חשבתי שבחיים שהתגשם."

סיפור חיים, כמו סיפורה האישי והמרתק של סוניה,  לא שומעים הרבה. אך כשאנו נתקלים באחד כזה, הוא ממלא אותנו בהשראה ונדמה שהכל אפשרי!

סוניה מקעקעת מזה 5 שנים ועובדת בסטודיו פרטי בתל אביב.

את שנות ילדותה העבירה בזיכרון יעקב אחרי שעלתה ארצה מרוסיה עם משפחתה בשנת 1993.

"בילדותי מאוד לא אהבתי את זיכרון יעקב, לא היו מקבלים שם אנשים שונים. תמיד הייתי שונה מכולם. ובמקום למצוא את החוזקות שלי, בבית הספר תמיד היו מוצאים במה אני לא טובה. תמיד חיפשתי לאן להשתייך כי חשבתי שאף אחד לא מבין אותי", משתפת סוניה.

"בגיל 15 פשוט אספתי את הדברים שלי והחלטתי לעבור לגור בתל אביב. כאן הכרתי את הפנקיסטים. סוף סוף הכרתי אנשים שלא היו שופטים אותי, היו כמוני ויכולתי לעשות מה שאני רוצה.

אלו היו ילדים בגילי או קצת יותר מבוגרים שהיו דיי עצמאיים, שהיו הולכים עם ניטים ושיער צבעוני. זו בעצם הייתה המחאה של הפנקיסטים. כיום כשאנחנו רואים מישהי עם שיער ורוד או כל צבע שונה אחר זה באופנה.

המסר היה שאף אחד לא יכול להגיד לנו מה ללבוש ואיך להראות. ובזכות זה היום אתה יכול ללכת ברחוב בלי שאף אחד יגיד לך יא פריק או כל מיני שמות גנאי למיניהם".

"בתקופה זו גם גיליתי את מוסיקת הפאנק הארדקור.  דרך המוסיקה נחשפתי לעולם הקעקועים  שבזמנו זה לא היה משהו שמקובל בארץ". 

מה משך אותך דווקא בקעקועים?

"תמיד רציתי להשאיר חותם נצחי בעולם ושאנשים יסתכלו על האומנות שלי ויחייכו. כשגיליתי את הקעקועים זה הפך לחלום ואף פעם לא העזתי. תמיד טסתי והיו מסביבי אנשים מקועקעים. תמיד התלהבתי מקעקועים, זה היה מאוד מרגש אותי", משתפת סוניה.

ראיון עם סוניה מקעקעת מיי וייבס
צילום: מוטי מלול

איך הגעת לעסוק בתחום?

"אחרי הרבה שנים של חיפוש עצמי, אחרי הבנה שלאוניברסיטה אני לא אלך. לכולם כבר יש מקצועות נורמליים, ובגיל 27 אחרי שניסיתי הרבה עבודות והייתי דיי מגובשת עם עצמי, החלטתי לנסות להגשים את החלום להיות מקעקעת".

איך התחלת?

"זו הייתה שנה מאוד אינטנסיבית שבה קראתי המון על התחום, יום ולילה התאמנתי על לצייר. רכשתי את כל הציוד ועור מדומה שהתאמנתי עליו. חבריי המקעקעים עזרו לי המון, הסבירו לי והיו שם בשבילי".

ראיון עם סוניה מקעקעת מיי וייבס

מה העבודה הראשונה שעשית?

"הקעקוע הראשון שעשיתי זה היה על חבר של חברה שלי שבזמנו גם רצה להיכנס לתחום, קעקעתי עליו עוגן".

איך הייתה ההרגשה?

"אני זוכרת שכשהתחלתי את הקעקוע, הרגשתי מן אנרגיה כזו שבאה ואומרת לי, זאת המתנה שלך וזה מה שאת צריכה לעשות כל החיים. סוף סוף לראשונה בחיי הרגשתי שמצאתי את הייעוד שלי בחיים האלו".

כמה זמן לקח לך להתחיל לעבוד בתחום?

"בחצי שנה הראשונה מאז שהתחלתי לקעקע, אנשים היו מגיעים אלי להתקעקע בחינם. שידרתי ביטחון ואנשים מאוד סמכו עלי שאקעקע אותם. התחלתי עם קעקועי רגליים.

לקחתי את זה למקום של למידה, לא חשבתי בכלל על כסף ועל להרוויח מזה, מאוד הייתי צמאה ללמוד. לאחר מכן, בהדרגה התחלתי לקחת כסף על עלויות ולקח לי שנתיים כדי להתייצב.

עבדתי כשנה וחצי בסטודיו מאוד טוב של קעקועים שקיבל אותי בשם דינמו, שבו התחלתי להרוויח כסף דיי טוב ולמדתי המון על התחום.

בתום העבודה שלי בסטודיו הרגשתי שאני מוכנה לצאת לדרך עצמאית. היה לי נורא חשוב החופש שלי, והיום עצמאית ועובדת לפי הלו"ז שלי, גם בחו"ל, עוד מעט קרוב לשנתיים".

מה הקעקוע הראשון שעשו לך?

"בגיל 15, כדור כדורגל באמצע הגב, שכבר עשיתי עליו קאבר כדי לחסות אותו", צחקה סוניה.

"בזמנו אהבתי מאוד כדורגל ושחקתי הרבה כדורגל. בתור ילדה שכל עולמה היה כדורגל זה היה ממש טרויאלי שאעשה קעקוע כזה".

מה ההתמחות שלך?

"אני מתמחה בסגנון טרדישיונל אולד סקול, שזה בעצם קווי קונטור עבים והרבה צבע. הסגנון מתאפיין בקעקועים של מלאכים, דמויות מקרקס, עוגנים ועוד, שנראים מאוד ברורים ושיראו טוב גם בעוד 50 שנה על הגוף".

ראיון עם סוניה מקעקעת מיי וייבס

תארי את תהליך העבודה שלך עם הלקוחות. איך נולד הקעקוע?

"אני אוהבת לעבוד בצורה שהלקוח בא אלי ומתאר לי מה הוא רוצה לעשות, מרגישה את האנרגיה שלו ולפי זה מציירת לו את הקעקוע ומתחילים לעבוד. הלקוחות שלי מאוד סומכים עלי ומה שהכי מספק אותי זה שבסוף התהליך כשהלקוח רואה את הקעקוע ואומר, וואי זה בדיוק מה שרציתי ואפילו יותר יפה ממה שרציתי עם חיוך גדול על פניו".

מי המקעקע האהוב עליך?

"וואו יש כמה, יש מקעקע מוכשר ממדריד בשם  El Bara, ומקעקעת בשם Alix Ge מצרפת שאני מאוד אוהבת".

מקעקע בארץ?

"יוטה מחיפה, דורי וג'ורג מדינמו שעושים יותר עבודות שחורות ואני מאוד אוהבת את הקו שלהם".

מה הכוונה עבודות שחורות?

"יותר עבודות גאומטריות, צביעת שטחים בגוף בצבע שחור. זה משהו שכל מקעקע יכול לעשות אבל הדרך שבה הם עושים את זה היא מאוד ייחודית, יפה ואסטטית".

כיצד נמדד איכותו של קעקוע?

"תראי, בקעקוע טוב יש כמה דברים, יצירתיות, אסטטיות וטכניקה. ברגע שמשלבים את שלושת הדברים בצורה טובה, הקעקוע  נראה יוצא מן הכלל כך שאפילו אדם לא מהתחום יוכל לזהות את האיכות של הקעקוע".

איזה תכונה חשובה מקעקע צריך שתהיה לו? את חושבת שמקעקע צריך לדעת לצייר?

"אני חושבת שכן צריך לדעת לצייר כדי לקעקע, אבל את לא חייבים לדעת לצייר מלידה כדי לקעקע, בהחלט אפשר ללמוד את זה. תכונה חשובה בעיני זה המון התמדה ורצון ללמידה. אצלי זה מגיע מהמון אהבה לתחום".

איך היית ממליצה למקעקע מתחיל להיכנס לתחום?

"קודם כל צריך להבין למה הוא רוצה להיות מקעקע ואם יש לו את התשוקה לזה. זה הכי חשוב.

היום יש הרבה אומנים שחושבים שיש בזה הרבה כסף, וזה לא בהכרח נכון. זה כמו בכל תחום. יש מקעקעים מצליחים ויש מקעקעים שרעבים ללחם.

אז באמת צריך להיות שלם עם עצמך שזה מה שאתה רוצה לעשות, גם אם אין כסף בזה בהתחלה, להתמיד בזה, תמיד להתעניין, לפרגן למקעקעים אחרים, להתקעקע. לא ללמוד מהאינטרנט, למצוא מישהו מקצועי שעוסק בזה וללמוד ממנו. צריך להבין מה אתה עושה, ברגע שאתה מבין מה אתה עושה אתה תהיה טוב בזה".

מה את הכי אוהבת לקעקע?

"אני באופן אישי חושבת שנשים זה דבר הכי יפה בעולם, יש להן את העוצמה הזאת העיניים. אף פעם לא נמאס להסתכל על אישה יפה ואני מאוד אוהבת לקעקע דמויות של נשים".

ראיון עם סוניה מקעקעת מיי וייבס

דמות נשית חזקה שאת מתחברת אליה?

"אולי יהיו אנשים שלא כל כך יאהבו את מי שאני אציין את שמה עכשיו אבל, אני מאוד אוהבת את פמלה אנדרסון. בגלל העובדה שלא משנה מה היא עשתה כדי להתפרסם, היא תמיד נלחמת למען זכויות של בעלי חיים.

זה מעורר השראה לראות נשים שמגיעות לפסגה מסוימת ועושות משהו עם הכוח הזה כדי לקדם ולהילחם על זכויות למען מטרות טובות.

במיוחד על זכויות של בעלי חיים שלא יכולים להילחם למען עצמם. הנושא מאוד קרוב לליבי, יש לי כלב מסוג פיטבול שאני מגדל ואני טבעונית".

ובנוסף, גם אנג'ליק, קייט וון די, קלאודיה דב סבה ואליקס ג'י, אשר מהוות את מרב ההשראה שלי במקצוע!

איך את רואה את העסק שלך בעוד 5 שנים? מהי הצלחה בעיניך?

"סלון קעקועים איכותי בתל אביב משולב עם איפור קבוע, מטיילת ומקעקעת ברחבי העולם ובתקווה להתנדב למען בעלי חיים.

מבחינתי הצלחה זה לא כסף, הצלחה זה מתחיל בלהבין את עצמך ולהשתדל להיות אדם טוב יותר. ברגע שאתה מאמין ועושה משהו שעושה טוב לאחרים, בסופו של דבר זה חוזר אליך.

כעולה חדשה שלא היה לה כלום, להורים לא מבוססים, בסביבה שבה כל הזמן דאגו להזכיר לי שלא יצא ממני דבר. וכיום להגיע למעמד שלי,  מראה שבהחלט הכל אפשרי וכל אחד יכול לעשות את זה עם אמונה".

ראיון עם סוניה מקעקעת מיי וייבס
צילום: מוטי מלול

ספרי משהו שאף אחד לא יודע עליך?

"אני אדם יחסית דיסקרטי לכן הרבה אנשים לא יודעים עלי הרבה דברים. אבל, אני יכולה לספר שהרבה פעמים אנשים מפחדים או חוששים לגשת אלי, בגלל התדמית הקשוחה שלי שאנשים רואים אותי ברחוב, אני עם מלא קעקועים, שיער שחור ונראית כועסת. אבל האמת שאני מאוד אוהבת אנשים ומאוד אוהבת בעלי חיים ובגדול אדם מאוד אוהב אז אין מה לחשוש ממני", חייכה סוניה.

פריט מאסט בארון שלך?

"טייצים, לובשת רק טייצים מ-S WEAR, לא יכולה לזוז בלעדיהם גם כשאני טסה".

מה לעולם לא תלבשי?

"בגדים צהובים אין מצב".

אודם או גלוס?

"אודם אדום ברוררר".

מעצב אופנה אהוב?

"ג'אן פול גוטיה, מעצב שאני הכי אוהבת בעולם ודפנה בר-אל לאנג'רי המדהימה".

כדי לראות את יצירותיה של סוניה, לעקוב ולהתעדכן, ואף להתחדש בקעקוע, מוזמנים להכנס לאינסטוש לחצו כאן ולעמוד הפייסבוק לחצו כאן.

סוניה מקעקעת מיי וייבס

אהבתם/ן? שתפו ברשת!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

my vibes by yanna berman

ברוכות הבאות למגזין מיי וייבס! למידע נוסף אודות המגזין לחצו כאן»

FOLLOW MY VIBES
הרשמה לניוזלטר
דילוג לתוכן